לקויות למידה –אבחון, בעיות רגשיות, חברתיות וטיפול

ניתן להבחין בשלוש קטגוריות מרכזיות של לקויות.

חשוב שההתערבויות בבית, בבי"הס, ובטיפול הרגשי תינתנה בהתאם לאבחנה.

אתחיל במעשיה:

הבעל, סבור ששמיעתה של אשתו מדרדרת, מחליט לערוך לה מבחן שמיעה. כשהיא טורחת ליד הכיריים, הוא עומד כמה מטרים אחריה, ומבלי שתראה אותו שואל: "מה את מכינה לארוחת צהריים?".

האשה לא עונה. הבעל מתקרב קצת ושואל שוב: "מה את מכינה לארוחת צהרים?".

שוב אין תשובה. שוב הוא מתקדם צעד ושואל. שוב הוא לא נענה.

הוא נעמד קרוב לאשתו, מרים את קולו ושואל: "מה יש לארוחת צהרים?".

אשתו מסתובבת ועונה בזעם:

-"כבר שלוש פעמים אמרתי לך: מרק, אורז וקציצות".

מי שלא שומע לא יכול לאבחן בעיות שמיעה אצל האחר. חסר-ידע לא יכול לזהות את חוסר הידע של השני. מי שלא מבין מהן לקויות למידה ומהי המצוקה הרבה שכרוכה בהן לא ידע לזהותן ולהציע את הסיוע והטיפול המתאים. ילדים לקויי למידה כמוהם כמשתתפים במרוץ משוכות בחושך. בלי לראות את המשוכות הם שבים ונתקלים בהן. רק אם נדע להדליק להם את האור, נוכל לעזור.

המונח "לקויות למידה" צעיר ממני. לפני כמה עשורים ל"ל זכו לכל מיני כינויים ואבחנות, כמו טעוני טיפוח, נזק מוחי מזערי, קשיי למידה (בהנחה שהסיבה היא למידה לא סדירה או חוסר פניות ללמידה מסיבות רגשיות), נוירוטיות (בהנחה שהקושי בלמידה נובע מהגנות כנגד קונפליקטים רגשיים), ועוד. תפיסות הומניסטיות נתנו רוח גבית למגמות אלו. לתייג ילד כבעל לקות מסוימת נתפס כלא הומניסטי וכפגיעה ברעיון של שוויון וחרות. אבחנה נתפסה כסימן לפגם בילד, תיוג שפוגע בציפיות מהילד, באמונה בכוחותיו ובמוטיבציה שלו.

ככל שהצטבר ידע על בעיות שפה ובעיות תחושתיות החלו ילדים אלו לזכות בכל מיני תארים נוספים. קראנו לזה "מבחן המעלית":

הורים מביאים את ילדם, שמתקשה בלימודים ומתנהל עם קשיים גם בבית ובחברה, למרכז אבחון וטיפול ידוע. כפתור הקומה במעלית עליו ילחצו יקבע את האבחנה והטיפול שהוא יקבל:

אם יגיעו לקומה של מחלקת ריפוי בעיסוק – הוא יאובחן עם רגישות יתר/חסר ובעיות בוויסות החושי, או סרבול והיפוטוניה. בהתאם לאבחנה יינתן הטיפול.

אם יגיעו לקומת תקשורת – הוא יאובחן עם פתולוגיה של השפה או הדיבור, המשפיעה על הקשר שלו עם סביבתו, ויכולתו לבטא רגשותיו וללמוד. זה המקור לכל הבעיות. הטיפול יהיה ריפוי בדיבור.

אם ילחצו על הכפתור שמגיע למחלקה הפסיכולוגית – קשיי הלמידה יתפסו כנובעים מחוסר פניות ללמידה בגלל בעיות רגשיות/ משפחתיות/ טראומה/ הורות שאינה טובה דייה. הילד יופנה לטיפול פסיכולוגי קלאסי.

וכך הלאה. הנוירולוגים יאבחנו הפרעות קשב ויתנו ריטלין. היועצים החינוכיים יזהו דימוי עצמי לקוי וימליצו על הקלות בלמידה ושרותי חינוך מיוחדים.

אם זה לא היה מתסכל ולא מועיל, זה היה מצחיק.

מאז חלה התקדמות עצומה בתחום. חומר הקריאה שמובא בהמשך מייצג גישה אינטגרטיבית והתערבויות רב תחומיות. הנחות הבסיס הן שהמוח פלסטי ויכולות הן דבר דינמי. אבחון נכון ותוכנית טיפול מתאימה ישפיעו על האדריכלות של המוח. דווקא ההבנה שהילד מביא פרופיל של יכולות לצד נקודות תורפה היא זו ההומנית . היא מאפשרת לקבל אותו כמו שהוא ולהתאים לו תכנית התערבות שנכונה לו. ילדים עם ליקויי למידה נמצאים בסיכון לפתח קשיים רגשיים וחברתיים. לא פעם יש זיקה בין המבנה הנוירולוגי שמאחורי הלקות לבין הסגנון הרגשי של הילד. במקרים אלו חשוב שיינתן טיפול רגשי באוריינטציה לאבחנה. בטיפול הפסיכולוגי נעזרים בטכניקות פסיכו-תרפויטיות שונות: מובנות, אקטיביות, תומכות, מווסתות, ומוכללות למציאות החיצונית שמחוץ לחדר הטיפול.

 

 

היבטים בטיפול בבעיות התנהגותיות, רגשיות וחברתיות של ילדים לקויי למידה

הרצאה ביום עיון ליועצים ופסיכולוגים.

גוני לוין (2001)

המאמר סוקר את הספרות והגישות השונות לטיפול בילדים לקויי למידה. מטיפול בלקות עצמה, דרך תכניות פסיכו-חינוכיות ותכניות העשרה ומניעה שמנסות לחזק צדדים רגשיים וחברתיים ולתת מענה לצרכים רגשיים במסגרת בית הספר, ועד טיפול פסיכולוגי פרטני וטיפול בהורים. ניתן הסבר לצרכים ולקשיים המיוחדים המכבידים על הטיפול בלקויי למידה ומחייבים את המטפל לאמץ חשיבה חדשה, למלא תפקיד יותר אקטיבי ומנחה ולהשתמש בצורה יותר פשוטה ומובנית בטכניקות טיפול קלאסיות. המאמר שזור דוגמאות מטיפול שמקצרות את הדרך להבנה.

 

ליקויי למידה ובעיות רגשיות-גישות להתערבות וטיפול

טבלה מסכמת של נושאים מרכזיים

גוני לוין (2010)

מפת דרכים, המסכמת מאפיינים רגשיים הנובעים מהחוויה המתסכלת של לקות למידה; מאפיינים רגשיים הנובעים מהמבנה הנוירופסיכולוגי של סוגי הלקויות;

מאפיינים רגשיים הנובעים מפתרון לא יעיל של תימות התפתחותיות רגשיות; והצעה של עקרונות התערבות כלליים.

 

טבלת סיכום: אי סדירות בכישורים ניהוליים ו ADHD

גוני לוין (2005)

זוהי אחת משלושת הקטגוריות המרכזיות והנפוצות ביותר של ל"ל. לא מדובר בדפוס אחד קבוע אלא במכלול של אפיונים (כמו קשיי קשב וריכוז, אימפולסיביות, בעיות בארגון ותכנון, קשיי וויסות) שההסתברות שלהם להופיע יחד גדולה.

הטבלה מסכמת מאפיינים, גורמי סיכון, פסיכופתולוגיה ודרכי התערבות עיקריות.

 

תכנית התערבות וטיפול בADHD ואי סדירות בכישורים ניהוליים

גוני לוין (2002)

תכנית מפורטת ועתירת רעיונות כיצד לתת מענה לקשיי ההתנהלות היומיומית בבית ובבית הספר, ובכל התחומים: האקדמיים, ההתנהגותיים, החברתיים והרגשיים. כוללת רעיונות כיצד להתמודד עם הקושי בדחיית סיפוקים, כיצד לסייע בהתארגנות ותכנון, מעבר ממשימה למשימה, שינויים ועוד. חשוב גם להבנה והתמודדות עם ASD (הספקטרום האוטיסטי).

 

טבלת סיכום: בעיות שפה ספציפיות (SLI)

גוני לוין (2005)

קטגוריה מרכזית נוספת שכוללת קשיים בתחומי השפה, הקריאה והכתיבה (דיסלקציה).

הטבלה מסכמת נקודות חוזקה וחולשה אופייניות, גורמי סיכון שעלולים להחמיר התבטאות של הלקות ושל קשיים רגשיים, אופייניים, בעקבות זאת, המלצות לדרכי התערבות וטיפול ולימוד אסטרטגיות מפצות.

 

תכנית התערבות וטיפול בבעיות שפה וקריאה

גוני לוין (2002)

תכנית עבודה וטיפול בילדים עם ליקויי למידה מילוליים, מושתתת על ההבנה שליקויי שפה משפיעים על כל תחומי החיים. נוגעת בנושאים כגון מתן נרטיב/הסבר על הלקות לילד, הוראה מתקנת ותוכנית לימודים מותאמת, אסטרטגיות עוקפות, סיפוק צרכים רגשיים וחברתיים, פיתוח דימוי עצמי חיובי, ועוד.

 

טבלת סיכום: ליקויי למידה לא מילוליים (NVLD, SCD)

גוני לוין (2005)

הקטגוריה המרכזית השלישית של ליקויי למידה. במרכזה הקושי לקלוט ולעבד מידע לא מילולי, והנמכה בהבנה חברתית (SOCIAL COGNITION). חשובה ותורמת גם להבנה של ASD (הספקטרום האוטיסטי).. מתארת רצף/ טווח גדול של בעיות שההסתברות שלהן להופיע יחד משתנה מילד לילד ומושפעת מגורמי סיכון שונים. הטבלה מפרטת אפיונים, גורמי סיכון, בעיות רגשיות וחברתיות ודרכי טיפול (פרא-רפואי, חינוכי, התנהגותי קוגניטיבי ורגשי).

 

תכנית טיפול לילדים עם NVLD

גוני לוין (2003)

התוכנית המוצעת מסכמת ומתבססת על נספח מתוך הספר של רוארק ב. פ. שתבע את המושג ליקויי למידה לא מילוליים, בספר פורץ דרך משנת 1995. היא כוללת המלצות ותוספות שלי. היא נוגעת בנושאים כגון: הוראה מילולית בשיטה של צעד אחר צעד, תרגום מידע חזותי לשמיעתי, זימון ותיווך מצבים חברתיים, תיווך רגשות ומנטליזציה, ועוד.

 

התמודדות הורים עם ליקויי למידה לא מילוליים (NVLD)

סיכום סדנה בכנס לפסיכולוגיה התפתחותית

גוני לוין (2001)

המאמר סורק את הספרות וההתפתחות של המושג ל"ל לא מילוליים, מתאר את הקשיים בליווי דוגמאות חיות (חשיבה חברתית, חשיבה מרחבית, כישורים ניהוליים, ויסות עצמי, ועוד). הוא ממשיך בהסבר על האופן בו החסרים הקוגניטיביים מהווים בסיס להפרעות פסיכודינמיות ומדגים זאת על סטייה מתהליך של רכישת קביעות אובייקט רגשי והתקשרות טובה. בהמשך המאמר עוסק בהשפעה של הלקות על התפקיד ההורי ובתגובות הוריות אופייניות. מתוך כך נגזרות דרכי טיפול, והדרכת הורים שבמרכזן חיבור הורים לחוויה של הילד, טיפוח תהליכים התפתחותיים, השלמת חסרים ביחסי אובייקט, ומתן ידע וכישורים.

 

בעיות פסיכודינמיות של ילדים לקויי למידה.

גוני לוין (2000)

ללקויות למידה השפעה נרחבת על ההתפתחות הרגשית של הילד. הן מכבידות על הקשר שלו עם הוריו, על היכולת שלו לעמוד במשימות התפתחותיות, להשיג אבני דרך ולעבור תהליכים אישיים ובין אישיים. כדוגמה מובא תהליך של גיבוש קביעות אובייקט רגשי, ותהליך של סטייה מהתנהגות צייתנית. לצד התפתחות שונה והגנות שילדים ל"ל מראים כתגובה ללקות, המאמר מצביע על אפיונים כללים, שונים מטיפול קלאסי, של טיפול בל"ל. כולל דוגמאות מתוך טיפול.

 

פירושים התפתחותיים לעומת פרושים פסיכו-דינמיים בעבודה עם ל"ל

גוני לוין (2009)

טבלה המדגימה פרושים אפשריים שונים בחדר הטיפול. כאלה שמפרשים את ההתנהגות כנובעת מהמפגש עם הלקות ועם ההכבדה שהוא מכביד על הילד, וכאלה שנובעים מקונפליקטים פנימיים ודפוסים הגנתיים.

 

טיפול אינטגרטיבי בילדים לקויי למידה

גוני לוין (2003)

סכום תמציתי של מאפיינים של טיפול רגשי בל"ל, ששואב מהגישה הפסיכודינמית, ההתפתחותית, ההתנהגותית-קוגניטיבית גם יחד. מתאר סכמה של טיפול שמתקדם מיצירת קשר בטוח וביטוי מלא, דרך פרושים ותובנות ועד שינוי מנטלי, רגשי והתנהגותי. מראה כיצד ילדים מביאים לחדר הטיפול את הקושי שהם חווים בלמידה. מדגים זאת על תהליך של סטייה מהתפתחות של אוריינטציה לאתגר (ולא לתוצר).

 

לקויי למידה בגיל בית ספר – מודל התערבות כללית

גוני לוין (2002)

מודל של תהליך התערבות שכולל איסוף רקע וגורמי סיכון, אבחונים שונים ובדיקות רפואיות, רעיונות להתערבות בסביבה הלימודית, סיוע בקשיי קשב, התמודדות עם בעיות התנהגותיות וחברתיות במסגרת החינוכית, אבחון המשפחה כמערכת, תמיכה למשפחה בבית הספר ובטיפול מחוצה לו, ועוד.

 

דפי השראה

מקורות אנונימיים

קטעים שנותנים ביטוי מטאפורי לתופעות שקשורות בלקויי למידה: "ברוכים הבאים להולנד" דימוי שמתאר את החוויה שהורים עוברים עם לידת ילד עם צרכים מיוחדים. "בית ספר שהקימו החיות" דימוי שמבטא את הפרדוקס של תכנית למודים אחידה לילדים שהם שונים זה מזה בכישוריהם. "הפיל החלש", מתאר כיצד מתפתח חוסר אונים נלמד אפילו אצל חיה חזקה כמו פיל.

 

לקויי למידה, בעיות סוציו-אמוציונליות והיבטים שונים של טיפול- רשימת קריאה

רשימת ספרות חלקית של ספרים ומאמרים המוזכרים בפוסט.