ימי ראשית ספטמבר, הקשים והמיוחדים כאחד, הם תקופה מכוננת להתקשרות הורה-ילד טובה. בזכות הסינכרוניזציה היפה שבין ההתרגשות והמגויסות ההורית לבין הרגישות וההיזקקות הילדית נבנה הקשר החם ותחושות הביטחון והשייכות.
דאגות של ילדים שונות מאלו של מבוגרים, אבל לא פחות מכבידות. באופן פרדוקסלי, מסכות והנחיות מעוררות בהם תחושת סכנה ולא הגנה. כשמכניסים משחק ויצירתיות לאירוע מלחיץ – מוציאים ממנו את העוקץ ומשאירים את הדבש.
מתי ואיך לקשור עם הילד שיחה על מה שקרה בגן, מבלי לגרום לו להיסגר.
מדוע הילדים מתמהמהים במפגש מחדש. ומה יעזור להם לשוב ולהתחבר להורה בסוף הגן.
פחד מזרים ובושה- כיצד להעביר את הביטחון מההורה המוכר לאדם חדש (גננת, בייביסיטר ואפילו סבתא).
כשההליכה לגן נתפסת כמו גירוש מגן עדן- זה לא דרמטי אבל עדיין קשה.
כשהביביסיטר לא מצליחה להרגיע את הגעגועים. להשאיר או לא להשאיר, איך להבין ואיך להסביר.
יתרונותיו וחסרונותיו של חפץ מעבר. ושלל פתרונות נוספים שיפיגו את דאגותיו של הילד.
כל הכלים לקצר את הדרך להבנה ש״בסוף תמיד חוזרים הביתה״!
מדוע הפרידות מתארכות ונעשות מעיקות. וכיצד להתמודד איתן בהצלחה.