כמה קשה לבחור, ולמה כל כך קשה לבחור. איך מגפת הקורונה איתגרה את היכולת לבחור, וגם פיתחה וחיזקה אותה.
כל פסח מתחיל בשאלה: ממה מתחילים? רשימת הדברים שצריך לסדר, לנקות, להחזיר למקומם, רשימת המיותרים שצריך להוציא והמיותרים שצריך עוד לקנות, רשימת האורחים שצריך להזמין, הבישולים שיש לבשל, הטלפונים לכל היקרים שרוצים לברך – כל "רשימות הצריך" כמו קמות עלינו ומאיימות להשמידנו. במחקר חביב נתנו לחדרניות בבתי מלון הרצאה על "תפקודים ניהוליים"- הכישורים שבבסיס היכולת […]
כששואלים אנשים "מה הזיכרון הכי כואב שלך?" הם בדרך כלל נזכרים בדחייה חברתית או פרידה מאדם קרוב. כאב לב על קשר שאבד כואב אפילו יותר ממיגרנה. בדומה לכאב ראש הוא מפעיל את מערכת הכאב במוח ומגיב לאדוויל. אנחנו בנויים לקשר וזקוקים לתקשר. מחקרים חדשים מראים שקשרים משפחתיים וחברתיים מנבאים תחושת רווחה ואושר יותר מקריירה ונכסים. […]
לפני שנים, כשהייתי אשת מקצוע ואמא צעירה, ערכתי ביקור בית אצל הורים לילד בעל צרכים מיוחדים. הרסני וזועם במיוחד. האם, אישה עובדת, קיבלה את פני בחצי חיוך ומבוכה והתנצלה: "תתעלמי מההרס. כשהוא יגדל אני אתקן ואסדר". זמן קצר אחר כך התחילה חופשת הקיץ של ילדי. כל אימת שהבית ניראה כמו אחרי רעידת אדמה וביקור של […]
אם לצטט את עצמנו, קייטנה זה לא פיקניק. כשיוצאים למקום לא מוכר, עם אנשים וילדים לא מוכרים, לעשות פעילויות לא מוכרות – תחושות הלחץ וחוסר הביטחון גוברות ועמן הגעגועים לבסיס הבטוח, לבית, לאבא ואמא. כדי להקל על ההסתגלות לקייטנה חשוב לתת הכרה לקושי הפרידה, לנסות יחד למצוא דרך להקל על הגעגועים, ולקבל בסבלנות ואהבה את […]
תינוק מגיע לעולם ללא מודעות עצמית או יכולת לבדוק מה נכון ומה לא. איזה מזל!! בזכות זה, לפחות ארבע שנים בחיים (גילאי 2-6), זוכה כל אחד להרגיש עצמו גאון. בשנים אלו התפתחות המוח כל כך מהירה ואינטנסיבית , שכמו מצלמה עם צמצם פתוח הוא סופג לתוכו הכול. בחוויה הפנימית, המחשבה שלו שהוא יודע זהה לחלוטין […]
בשנייה שאני מתחילה לקרצף בסיזיפיות פינות נשכחות בבית קופצים לראשי הזיכרונות מהטירונות. כדי לעודד אותנו להתאמץ ולא לוותר הציפו אותנו המפקדים בסיסמאות על הקשר בין כוונה ויכולת ובין רצון ועשייה. האופטימיים שיננו: "עם הרבה רצון וקצת יכולת יכול גם הפיל לקרקר כמו תרנגולת". המיואשים אמרו מתוך קבלה "בין 'רצה' ו'עשה' מפרידים ת"ק פרסה". אם הטירונות […]
פסח הוא , בין השאר, גם חג של ספירת מלאי: מה השתנה במשפחה הרחבה ואצל כל אחד ואחד? מי היה חכם השנה? מי היה תמים? רשע? ולמי נפתח משהו חדש. מי ייתן שנהיה כולנו -קטנים וגדולים מכל המגדרים – חזקים במידה, חכמים במידה, תמימים במידה,מקשים קושיות ואפילו רשעים היכן שזה הכרחי. חג שמח לכולכם גוני […]
לכל אחד מאיתנו קורה שיש פער בין ההבנה, התהליך ההגיוני, הזיהוי השכלי שלו, לבין נטית הלב והתהליך הרגשי שלו. כפי שאינשטיין אמר זאת "הראש אומר הן, אבל הלב ממאן". מה קורה כאשר הפער הזה מתקיים בתוך יחסים, בין שני אנשים -שני הורים, הורה וילד, שני אחים ? האחד פועל על פי ההיגיון והשני על פי […]
שמעון פרס צוטט אומר: "אם לבעיה אין פתרון, יתכן שזו אינה בעיה אלא עובדה להתמודד איתה". כל הורות רצופה בעיות אין ספור. כשאחת חולפת צצה חדשה. כשהוא הפסיק לבכות בגן, הוא התחיל לבכות בלילה. כשהיא למדה סוף סוף לדבר, היא מדברת ללא סוף. כשהוא התחיל לעצור להוראה "לא", הוא רוצה לעשות הכול "לבד!". אחרי שהיא […]
תהליכי החשיבה של הקטנטנים דומים מאד לתהליכי החלום. הכל אפשרי. הכל טוטאלי. הכל נצבע בצבעים דרמטיים. במלחמה שבין האור (ההגיון) לחושך (הדמיון) יד הדמיון על העליונה. הרעים עוברים דמוניזציה, נכונים להפתיע, לפגוע, להזיק. החזקים הם בעלי כח אדיר. לעומתם הילד מרגיש כמו אפרוח זעיר. הדמיון כמו קלידוסקופ שבו ניסים, רשעים, בית המקדש, אסונות, צדיקים, הרס, […]
ילדים זה לא צחוק. הם מביאים אותנו לידי צחוק. הם מפרשים כל דבר באופן מוחשי. "למה רק שנה אחת טובה ולא המון?!". הם מרוכזים בסיפוק רצונות ודחפים. מיד והרבה. "מותר שנה מתוקה הרבה פעמים ביום ולא רק פעם אחת?!". הם לוקחים הכול באופן אישי, כאילו הכול מכוון אליהם או קורה בגללם. "למה אמרת לו 'שנה […]
כרטיסי שנה טובה הם הזדמנות לחזק ולהדק קשרים משפחתיים, לקרב ידידים, לחגוג יחד את החיים. ככל שהאיחול רחב יותר, מופשט יותר, משוחרר מאינטרסים צרים ומטרות פונקציונליות הוא מזכיר לנו ומעורר בנו ערכים ישנים, פשוטים ויקרים. כדאי לאחל "שנה טובה". זה עובד. עובדה! בזכות האיחולים שנה שעברה הייתה שנה ממש טובה!! אמנם התינוק צרח; לא […]
הפעם צי-פור שסופר לנו, מחידודי פורים האחרון. גם אתם מוזמנים לשתף בחכמות , באסוציאציות ובשגיאות המצחיקות של הקטקטים. זוהי דרכנו להאריך ולשמר עוד קצת את השמחה, היחד, ההומור וההנאה שמביא עמו פורים, לצד הבהלה מהרעש,התחפושות והיצריות המתפרצת. הצחוק והפחד – שניהם מגבירים את הצורך שלנו בקרבה ואת הפתיחות שלנו לשותפות רגשית.
לפעמים נדמה שהאבחנה בין לתת ולקבל מיותרת. מה ההבדל בין לתת נשיקה לבין לקבל? מה ההבדל בין לברך ברכת "שלום", "חג שמח" לבין לקבל ברכה? כשאנחנו מקבלים מתוך הכרה לכוונה הטובה של הזולת, מופרשים לגופנו חומרים ומופעלים במוחנו אזורים דומים לאלה שהיו פועלים אילו נתנו אנו לזולתנו. העיקר הכוונה. זהו הבסיס הגופני והחוויתי לתפיסה ערכית […]
״אנונימי״ אמר/ה… אני נהנית מאוד מאוד מהבלוג! הוא עוזר לי בבית ובעבודה והתענוג מהאיורים מפנים את החוויה! תודה רבה!! רציתי לשתף בסיפור שאולי יוכל להיות ציפור אם יתאים בתכנו. לי נראה מניפולציה לדחיית סיפוקים: ילדה בת 6: אני רוצה על הלחם גבינה וזתים ילד בן 3: גם אני רוצה זיתים על השוקולד אמא: זה לא […]
כמו שהבטחנו… פעם בכמה זמן נצייר ונספר (נצ-פר) רגעים מהחיים שלכם. איזה הזדמנות יותר טובה להתחיל מסורת אירוח שכזו מאשר סוכות. חג שמח ותמשיכו לספר בכדי שנוכל לצ-פר 🙂 ״אנונימי״ אמר/ה… מתנה של ילד יש לנו ילד בן שלוש ורבע. פשוט מתנה בחיינו. מידי פעם אני ככה אומרת לו: אתה המתנה שלי. לפני חצי שנה […]
אנחנו יוצאות לממש קצת חופש, מבטיחות לשוב ולדבר על החופש ועל החזרה לשיגרה. חג שמח לכולכם.