הדפסה
״אנונימי/ת״ אמר/ה…
איזה יופי! האיורים מקסימים והעצות וההסברים קולחים ופשוטים. פתאום הבעיות מובנות יותר ונראות פשוטות יותר. אשמח אם תעזרו לי:
הבן שלי, בן 11, ילד חברותי, עצמאי וחכם. עם זאת הוא מפחד להיות לבד בשירותים או באמבטיה ונוטה להשאיר את הדלת קצת פתוחה. אני לא יודעת האם זה קשור אך מידי פעם אני מוצאת קצת צואה בתחתונים שלו, בעיקר בתקופות בהן הוא יותר פוחד, נסער ומרוגש. יש תקופות שזה בכלל לא קורה ויש שזה קורה המון.
דיברנו אתו על הפחדים שלו, מבלי לפגוע או להאשים. הסברנו לו מדוע בכל זאת חשוב לנו שיסגור את הדלת בשירותים ושזה חלק מהדרך להתגבר על הפחד. כמו כן ביקשנו ממנו לקחת אחריות לכך שתחתוניו מתלכלכים ולהכניסם לתוך שקית ריחנית לפני שהוא מכניס אותם לארון הכביסה. האם נהגנו נכון? איך אפשר לעזור?
״ילדים זה לא צחוק״ אמר/ה …
ל"קצת" (בן 11 ש"קצת" מלכלך בתחתונים). תודה על שאלה חשובה שמרחיבה את היריעה.
אם לבנך פחדים שגורמים לו להירתע מללכת לשירותים, חשוב להבין מהם אותם פחדים ולטפל בהם. בין לדחוף קדימה לבין לטפל במה שמעכב התקדמות כדאי תמיד להתחיל במה שמעכב. נסו לברר אתו מדי פעם מה הפחיד והסעיר אותו היום. אולי בהתחלה לא תהיינה לו תשובות אבל הוא ילמד להבין ולהבהיר את עצמו(האם הוא צופה בתכנים מפחידים בטלוויזיה או במחשב? האם הוא חשוף למתח בבית או להצקות בבית הספר?).חשוב , כמובן, לתת מענה ולהרגיע את הפחדים והסערות. שירותים הם לפעמים המקום היחיד שבו אנחנו לגמרי לבד. סגורים במקום קטן, ללא משימה להתמקד עליה. כמו לפני השינה, בהעדר גירוי חיצוני יש עליה של עולם פנימי ודמיונות. כניסה של פורצים או נחיתה של חייזרים ישר באמבטיה נדמית לפתע אפשרית. (קראו פוסטים קודמים בנושא פחדים ומחשבות נודדות). עיסוק עודף בדמיון מגביר פחדים ומטשטש מודעות לגוף.
לגבי החינוך לניקיון- מה שעשיתם, יפה עשיתם. המשיכו לדבר עמו על הפחדים ולעודד התנהגות בוגרת. בנוסף כוונו אותו לשבת ולנסות לעשות את צרכיו בזמנים קבועים ביום (בבוקר, בערב) כשאתם בקרבת מקום, כדי שלא יצטרך בזמנים אחרים או במקומות אחרים כשהוא לבדו וחושש. הציעו לו לקחת אתו משהו לעסוק בו שיסיח את דעתו מהפחדים.
זוהי רק תשובה חלקית שאינה מחליפה ייעוץ, במידה והדברים לא יפתרו.